השקיה בטפטוף: סוגי טפטפות, כמה להשקות ואיך לתחזק

איך זה בנוי

מברז הגינה יוצא קו ראשי: ברז ניתוק, מסנן (רשת או דיסקיות), מווסת לחץ אם לחץ המים גבוה, ומחשב השקיה. ממנו יוצאים קווי טפטוף לכל אזור: ערוגה, גדר חיה, עציצים. בסוף כל קו יש פקק או ברז ניקוז, כדי לשטוף את הקו פעם בתקופה. ככל שהגינה מחולקת ליותר אזורים (צמחים צמאים בנפרד מצמחים חסכניים), ההשקיה מדויקת יותר.

סוגי טפטפות

• צינור טפטוף מובנה (אינטגרלי): הטפטפות בתוך הצינור, במרווח קבוע (לרוב 30 עד 50 ס"מ) ובספיקה קבועה. מתאים לערוגות, לגדר חיה ולשורות. חסין יחסית לסתימות ולשמש.
• טפטפות בודדות (נעיצה): תוקעים לצינור חלק איפה שיש צמח. מתאים לעציצים, לעצים בודדים ולגינה שהצמחים בה מפוזרים. קל להוסיף ולהזיז, אבל כל טפטפת היא נקודת סתימה.
• מווסתות לחץ (PC): נותנות אותה כמות בתחילת הקו ובסופו, גם בשיפוע. בקו ארוך או בגינה בשיפוע, זה ההבדל בין צמחים שמקבלים לבין צמחים שמתייבשים.
• ספיקות: נמדדות בליטר לשעה לטפטפת. ספיקה נמוכה למשך זמן ארוך עדיפה על ספיקה גבוהה לזמן קצר, כי המים חודרים במקום לזרום.

כמה ומתי להשקות

אין מספר אחד. זה תלוי בצמח, בקרקע ובעונה. הכלל: להשקות עמוק ולעיתים רחוקות, ולא מעט כל יום. בודקים עם אצבע או מברג: אם האדמה לחה בעומק של כמה סנטימטרים אחרי ההשקיה, הזמן נכון. משקים לפנות בוקר: האידוי נמוך, ואפשר לראות באור יום טפטפת קרועה שמציפה או סתומה שמייבשת. בצהריים חלק מהמים מתאדים לפני שחדרו. בחורף, בתקופות גשומות, צמחייה מבוססת בקרקע מסתדרת לרוב בלי השקיה, ומורידים את המחשב למינימום או מכבים; עציצים, שתילים חדשים וחורף יבש הם סיפור אחר, ובודקים את האדמה במקום להניח.

תחזוקה

1. מנקים את המסנן בכניסה פעם בחודש בקיץ.
2. פותחים את פקקי הקצה ושוטפים את הקווים פעם בעונה.
3. עוברים פעם בחודש על הקווים כשההשקיה עובדת ומחפשים טפטפת סתומה (אדמה יבשה מתחתיה) או קרועה (שלולית).
4. מחליפים סוללה במחשב ההשקיה לפי הוראות היצרן, ולא מחכים שתיגמר באמצע הקיץ.

תכנון של גינה חדשה, חלוקה לאזורים ופריסה של קווים הם עבודה של גנן. גנן גם יודע מה הספיקה הנכונה לכל צמח, וזה מה שחוסך מים. אם יש בגינה גם דשא, כדאי לקרוא על דשא סינתטי לעומת טבעי, כי הוא משנה את כל תכנון ההשקיה.

שאלות נפוצות